ארגמן מתכת בע"מ נ' מזרחי

החלטה

1. בפני בקשת התובעת למחיקת התובענה והפסקתה.

ראשיתה של תובענה זו בהגשת בקשה לביצוע שטר כנגד הנתבעת בגין שיק על סך 10,000 ₪ מחשבון ועד הבית בבלי 44 ת"א.

בעקבות דיון בהתנגדות שהגישה הנתבעת ולאחר חקירתה, ניתנה לנתבעת רשות להתגונן בטענותיה.

הנתבעת טענה בתצהירה התומך בהתנגדות כי מדובר בשיק גנוב וכי החתימה על גבי השיק אינה חתימתה.

הנתבעת טענה כי אינה מכירה את התובעת או את הנפרע והחתומים על גב השיק.

בחקירתה הנגדית במעמד הדיון בהתנגדות טענה הנתבעת כי פנקס השקים נגנב בדירתו של חבר ועד בית אחר בזמן שהבניין שופץ וכי השיק חסר שתי חתימות כנדרש בנוסף לחותמת.

2. בהתאם להחלטת כב' הרשם אריה ביטון שדן בהתנגדות, הוגשו מטעם שני הצדדים תצהירי עדות ראשית בתחילת אפריל 2013.

ביום 3.6.13 התקיימה ישיבה מקדמית ובה עתר ב"כ התובעת למינוי מומחה לכתב יד על מנת לסתור או לאמת את טענת הנתבעת לפיה אין זו חתימתה על פני השיק ומינוי זה אכן ניתן.

3. ביום 24.6.13 הגיש ב"כ התובעת בקשה למחיקת התובענה בהתאם להוראות תקנה 100 לתקנות סד"א התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ובאותה הנשימה אף להפסקתה מכח הוראת תקנה 154(א) לתקנות.

בתוכן הבקשה התבקשה "מחיקה לאלתר של התובענה וכמו כן הפסקת התובענה לאלתר וחזרת התובעת מניהול התובענה כנגד הנתבע וכמו כן ביטול הדיון".

תקנה 100 היא תקנה שנועדה למחיקת כתב התביעה על הסף מהטעמים הרשומים באותה תקנה וככל שהתמלאו.

הנני להניח כי כוונתו של ב"כ התובעת להוראות תקנה 100(א) לתקנות הדנה במחיקת כתב תביעה באין הכתב מראה עילת תביעה.

מחיקת כתב תביעה בעילה זו מצריכה עיון רק בכתב התביעה ורק מנוסחה להסיק כי אינה מגלה עילת תביעה כנגד הנתבע ואם יש צורך להסתייע בעובדות וטענות חיצוניים לכתב התביעה – אין תקנה זו חלה.

מנמק ב"כ התובעת בבקשתו כי יש למחוק את כתב התביעה משום, והנני לצטט:

"התובעת סברה בתו"ל כי בנסיבות גלגולו של השטר לתובעת תעמוד לה תביעתה כנגד הנתבעת הינו המושכת העיקרית כמפורט בשטר, ברם אם היוודע לתובעת כי מעבר לקיום חתימה מזויפת לא ניתנה כל הרשאה מצד המושכת כלפי כולא עלמא לחתום, וכן כי כל הנפשות הקשורות בגלגולו של השיק אינם ניתנים לאיתור ,הרי שאין בידי התובעת לתמוך תביעותיה ו/או גרסתה למול הגנת הנתבעת".

עולה מדברי ב"כ התובעת כי העדר קיומה של עילת תביעה אינה עולה מנוסח כתב התביעה אלא מעובדות חיצוניות שנודעו לתובעת בדיעבד.

אף בת.א. (מחוזי ירושלים) 1401/99 אינטר דקור יבוא ושיווק ישיר לפרוייקטים בע"מ נ' Durkan Patterned Carpet Inc ואח' (מיום 24.12.00):

"כאשר תובע מעונין שלא להמשיך עוד בתובענה שהוגשה על ידו, הדרך היחידה העומדת בפניו היא לבקש הפסקת תובענה, בקשה בגדר תקנה 154 לתקנות. במצב זה, השימוש במונח "מחיקה" הוא שימוש מוטעה, ראו - י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, סעיף 386, ה"ש 77, עמוד 477.

אכן, אם תתקבל בקשה זו להפסקת התובענה, התוצאה תהיה דומה לתוצאה המתקבלת ממחיקת התובענה, מבחינה זו שניתן יהיה לשוב ולהגיש תובענה חדשה באותה עילה ולא ניתן יהיה לטעון להשתק עילה (לענין זה ולסוגיה של הפסקת תובענה בכלל, ראו - ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון,פ"ד מו(3), 738)."